פסק-דין בתיק ת"א 4005-07

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו עקב טריקת דלת על אצבעות יד ימינו של התובע.

התובע יליד שנת 1979 עובד כקצב, היה בן 26 בעת האירוע, וכיום הוא בן 32.

נסיבות הפגיעה והמחלוקת הנוגעת לשאלת האחריות:

עפ"י המתואר בתצהיר העדות הראשית שלו ועדותו בבית המשפט, ביום 15/11/05 התובע השתתף במסיבת חתן של קרוב משפחה (בן דוד), אשר נערכה במסעדה השייכת לנתבעת 1 בעכו העתיקה (להלן - "המסעדה"). במהלך המסיבה נטרקה הדלת אשר מפרידה בין המטבח לטרקלין בו ישבו המוזמנים על יד ימינו של התובע, וכתוצאה מכך נפגע באופן קשה וסבל מקטיעה חלקית של האצבעות (להלן - "האירוע").

לטענת התובע, הדלת הנ"ל היתה ללא ידית, ללא מעצור, וללא "משאבה", ובשל כך נפגע בצורה קשה עת נטרקה הדלת על אצבעותיו - פגיעה שניתן היה למנוע או להקטין אילו הותקנו אמצעים אלו עובר לאירוע.

לעומת זאת טוענות הנתבעות בכל הנוגע לשאלת האחריות, כי גרסת התובע לגבי אופן פגיעתו היתה עמומה ומתחמקת, שכן התובע לא פירט בתצהירו כיצד ומדוע נטרקה הדלת; מי או מה גרם לטריקתה; היכן עמד עובר לפגיעתו; היכן היתה מונחת ידו הימנית לפני שהדלת נטרקה ומדוע הונחה שם. כך או כך, התובע לא הוכיח כי נפל פגם בדלת, ולא הוכיח קשר סיבתי בין פגם כלשהו לבין הנזק אשר נגרם לו.

דיון והכרעה בשאלת האחריות:

במסגרת דיון ההוכחות אשר התקיים לפניי, העידו עדים רבים. מטעם התביעה העידו התובע וחברו, מר אסמעיל עג'יני (להלן "אסמעיל"). מטעם ההגנה העידו העדים הבאים: מעסיקו לשעבר של התובע, מר צבי גור (להלן "המעסיק"); מנהל המסעדה, מר אחמד עודה (להלן "מנהל המסעדה"); עובד של המסעדה, מר ראיד עודה, שהינו גם אחיו של מנהל המסעדה (להלן "ראיד"); אחיו של ראיד, מר זאהר עודה, שגם הוא אחיו של מנהל המסעדה (להלן "זאהר"); מר סמי חאג' (להלן "סמי";) והחתן, מר חסן לבאבידי (להלן "החתן").

הכיצד נפגע התובע ?

בחקירה הנגדית שלו בבית המשפט העיד התובע, כי האוכל אשר הוגש לאורחים הוכן ונמזג במטבח של המסעדה על ידי בני משפחת החתן. במהלך המסיבה התובע נטל חלק בהגשת האוכל לאורחים, ולשם כך נד ונע בין המטבח לבין הטרקלין בו התקיימה המסיבה. בסמוך לשעה 23:00 תוך כדי המתנה להכנת אוכל נוסף על מנת להגישו לאורחים, התובע נעמד ליד הדלת אשר מפרידה בין המטבח לטרקלין, כאשר אצבעות יד ימינו מונחות על המשקוף, לפתע הדלת נטרקה ואצבעותיו נפגעו באופן קשה עד כדי קטיעה של הגלילים הדיסטליים באצבעות מס' 2 ו-3, קרי קצה האצבעות.

התובע הצביע בצילומים שהוגשו לתיק על המקום בו עמד לפני שנפגע, ואף הדגים בפני בית המשפט את האופן בו הניח את ידו על המשקוף. דברי התובע הותירו רושם מהימן, והם קבלו חיזוק משמעותי בעדויות של עד התביעה ועדי ההגנה, וכן בתיאור מדויק בסיכום האשפוז של בית חולים נהריה.  

עד התביעה אסמעיל, חבר של התובע, מסר בתצהירו ובחקירה הנגדית שלו, כי השתתף באותה מסיבה, וכי האוכל הוגש לאורחים על ידי מספר בחורים שהוא והתובע נמנו עליהם, ולא על ידי מלצרים של המסעדה. לדבריו, בזמן שהחזיק בצלחות של אוכל מחוץ למטבח שמע טריקה של דלת וצעקה, ומיד נכנס חזרה למטבח שם ראה חלקים מאצבעותיו של התובע תלויות על המשקוף של הדלת, ואילו התובע עומד ליד הדלת.

אסמעיל הוסיף, כי ידו של התובע נחבשה במגבת, ואחד הבחורים הכניס את החלקים שנקטעו מאצבעות התובע לתוך קערת קרח. אסמעיל התלווה אל התובע לתחנת מגן דוד אדום, משם הובהל לבית חולים נהריה באמצעות אמבולנס.

מעניין לגלות, כי התיאור הנ"ל של התובע והעד אסמעיל קבלו חיזוק מצד עדי ההגנה. כך למשל, עד ההגנה ראיד העיד, כי ראה את אחיו זאהר - אשר נכח במסעדה בתור אחד המוזמנים - מכניס את החלק הקטוע של האצבעות לתוך שקית קרח שהוא עצמו הביא לאחיו (זאהר), ומאוחר יותר ניקה את הדם אשר היה על המשקוף, תוך שהוא מצביע על אותו מקום עליו הצביע התובע בעדותו כי הניח את ידו עליו.

גם החתן עצמו אישר, כי התובע סייע בהגשת האוכל לאורחים, ושמע מקרובי משפחתו כי הדלת נסגרה על היד של התובע. ואילו סמי, עד הגנה אחר, העיד כי מזג יחד עם אחרים אוכל לצלחות, כשלפתע שמע צעקה וראה את התובע ליד הדלת של המטבח כשהוא מחזיק את ידו הפגועה.

די באלה כדי לבסס את גרסת התובע, כי נפגע כאשר ידו היתה מונחת על המשקוף של הדלת, וכי הדלת נטרקה על אצבעות ידו וכתוצאה מכך נקטעו (בחלקן).

לאור המסקנה הנ"ל יש לדון כעת בשאלות המשליכות במישרין לנושא האחריות והן: מה היה מצב הדלת עובר לאירוע, והאם הנתבעות נושאות באחריות לנזק בשל פגם כלשהו אשר היה בדלת?

ליקויים בדלת ושאלת הקשר הסיבתי:

דומה כי בכל הנוגע לחלק הראשון בסדרת השאלות הנ"ל, הצילום של הדלת מהווה נדבך מרכזי לביסוס טענת התובע לגבי מצב הדלת עובר לאירוע.